צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

מכירת דגים אינה שימוש חורג בנחלה

בעל משק חקלאי שהפעיל חנות לממכר דגים, נדרש להפסיק את השימוש החורג, לפנות ולהרוס את המבנים המשמשים למטרת עסק מסחרי ולא לשימוש חקלאי. בית המשפט שוכנע שפעילות מכירת הדגים, הינה המשך ישיר של הגידול החקלאי שנעשה בחוות גידול הדגים הקיימת בנחלה, מדובר בפעילות לגיטימית לאור השינוי העובר על שוק הפרנסה, ומחייב התאמת ההרשאות שנתנו לחקלאים בעבר על ידי רשות מקרקעי ישראל.

 

בתביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבית השלום בתל אביב נגד שני חברי אגודה חקלאית בכפר אז"ר, המחזיקים במשק חקלאי נטען, כי החקלאים בעלי המשק החקלאי הסבו חממה ששימשה לגידולים חקלאיים לבריכות דגים מסחריות, שבסמוך אליהן מבוצעת פעילות אחסון אריזה ומכירה של דגים.

 

רמ"י טענה שהשימוש החורג של גידול דגים במקום גידולים חקלאיים נעשה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, כמו כן, הנתבעים הפרו את הוראות הסכם המשבצת שבין רמ"י והאגודה בעצם העובדה שהם עושים שימוש במקרקעי ציבור למטרת הפעלת עסק מסחרי ללא שקיבלו הסכמה ללא חוזה ומבלי לשלם לבעלי הקרקע. הנתבעים נדרשו לחדול מלעשות שימוש חורג, להרוס את הבניה הבלתי חוקית ולשלם דמי שימוש מתאימים לפעילות המסחרית שבוצעה על ידם במשך תקופת הפעילות.

 

לטענת הנתבעים, הם מחזיקים בהיתר במשק החקלאי אשר בחלק מהמקרקעין שבו ישנם גידולי שדה ובחלקם הוקמה חוות הדגים. פעילות גידול הדגים הינה פעילות חקלאית לכל דבר ועניין אשר בסופה מבוצעת גם פעילות מכירת דגים בשטח הנחלה, בחנות ששטחה 75 מ"ר. פעולת המכירה של הדגים הינה שיווק תוצרת חקלאית ולכן אין המדובר בפעילות מסחרית אסורה.

 

חקלאי במאה ה- 21


השופט יונתן אברהם פסק, כי לא ניתן עוד לצפות מחקלאי שיתקיים ויתפרנס מתפוקה עצמית של התוצרת החקלאית העצמית שלו בלבד, שינויי הזמן והיותנו במאה ה- 21 מחייבים הסתכלות שונה. ולכן יש לראות בחנות הדגים שהוקמה בסמוך לבריכות הדגים כאמצעי למכירת התוצרת החקלאית והדבר תואם את תכלית החקיקה שבהענקת האדמות לעיבוד לחקלאיים.


בית המשפט התייחס גם לשאלה האם מותרת מכירתם של מוצרים שהם טפלים לתוצרת החקלאית דוגמת מכירת תבלינים וספרי בישול וקבע, כי לאור השתנות החקלאות ומקורות הפרנסה בענף זה, יש צורך לעודד ולתמוך בחקלאים, מכירת ספרי בישול ותבלינים טפלה למכירת הדגים שהיא העיסוק העיקרי המבוצע בחנות ולכן למחוקק נתונה סמכות לבצע התאמות בחקיקה לאור השינויים וההתפתחויות שחלו במהלך השנים.

 

לפיכך, השופט משתכנע שאכן מכירת הדגים הינה המשך של הליך גידול הדגים שלצורכו נתנה הקרקע לפרנסת החקלאיים ולכן אין זה נכון לערוך הבחנה בין גידול הדגים למכירתם.

השופט דחה את תביעת רמ"י לפינוי והריסת המבנים אך קיבל את תביעת תשלום דמי השימוש הראויים בגין מכירה המבוצעת וחייב את הנתבעים בתשלום 45,469 ₪ לתובעת.

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד