צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

מעמד הילדים המתגוררים עם הוריהם במשק החקלאי

הורים רבים בעלי זכויות בנחלות חקלאיות, עושים שימוש בפוטנציאל הנדל"ני הקיים ברשותם ומאפשרים למי מילדיהם להתגורר ביחידת מגורים נוספת שנבנתה על ידם בשטח הנחלה. הקושי הכלכלי לרכוש דירה בפניו ניצבים הילדים בתחילת חייהם והסיוע הכספי הרב לו נדרשים ההורים ברכישת דירה, מאפשרים להורים המתגוררים במושבים, לסייע כלכלית לילדיהם בעצם זמינות הקרקע במושב והאפשרות למציאת מקום מגורים זול וזמין בתוך שטח הנחלה.


מרביתם של ההורים כלל לא מעלים בדעתם שיש מקום לערוך הסכם שכירות או הסכם משפטי אחר שיסדיר את מערכת היחסים בינם לבין ילדיהם ביחס למגורים ביחידת הדיור שכן מבחינתם, הם בעלי הזכויות בכל שטח הנחלה ומתן הזכות למגורים נתנת מרצונם הטוב לסייע ולעזור לילדיהם.

אולם מה שהתחיל כרצון טוב והגשת סיוע מצד ההורים לילדיהם, עשוי לקבל משמעות אחרת בחלוף השנים ולאחר סכסוכים ומחלוקות בין הילדים להורים. ככל וחולפות השנים, מה שהחל כרצון טוב של ההורים, מתקבע אצל הילדים כזכות שנתנה להם מצד ההורים ולפעמים הילדים עצמם נותנים פרשנות שגויה ומוטעית להסכמת ההורים.


הילדים מתחילים להאמין שהובטח להם להתגורר במשק והם הסתמכו על ההבטחה, הילדים מאמינים שההורים הם שרצו שיבואו להתגורר בסמוך אליהם, כדי שיוכלו לעזור ולסייע להם, ובכלל הרעיון לעבור ולהתגורר במשק היה של ההורים והם – הילדים, אלו שהקריבו את מיטב שנותיהם בעזרה וסיוע להורים ....

לאחרונה, אנו נתקלים בבעלי משקים אשר קצרה ידם מלפעול כנגד מי מילדיהם אשר רואים עצמם כבעלי זכויות בחלקים מהמשק וביחידות המגורים בהם נם מתגוררים, וזאת עוד בחייהם של ההורים.

 

מה אם כן מעמדם המשפטי של הילדים בבתי המגורים בהם הינם מתגוררים בשטח המשק החקלאי? האם חלוף השנים מקנה מעמד משפטי וזכויות דיור לילדים? האם יכולים ההורים לדרוש את פינוי הבתים כשיחפצו בכך? האם רק אחד ההורים יכול לדרוש סילוק ידם של הילדים מהמשק?

 

חשוב לציין, כי אין השאלות המובאות במאמר זה מתייחסות למי שמונה כבן ממשיך או לילדים אשר השקיעו מכספם בבנית בית המגורים בשטח הנחלה, אלא רק לילדיהם של ההורים שמטעמי נוחות וסיוע קיבלו אפשרות להתגורר בנחלה מאת ההורים.

 

הזכויות ההקיימות לבעלי הנחלה מאפשרות להם להעביר זכויות משנה בתנאים ומגבלות כפי שמצוין בהסכם המשבצת. האפשרות שבעלי זכויות במשק חקלאי שהינם במעמד "בר רשות", יוכלו לתת רשיון משנה לצדדי ג' בשטח המשק החקלאי, ינתן רק לאחר קבלת הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב.

בהסכמי המשבצת אשר מכוחם יונקת זכות ההורים במשק החקלאי נכתב:


 

"אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השמוש שלו במשקו לרבות בבית המגורים, אלא אם קיבל לכך הסכמת

 המשכיר בכתב ומראש ובתנאי נוסף שהמציא גם הסכמת המישבת שתינתן, אם תינתן, לאחר שהאגודה תודיע בכתב למישבת את עמדתה".

 

אין חולק על כך שהסכמת ההורים לאפשר לילדיהם להתגורר ביחידות המגורים, נעשת בדרך כלל בהסכמה מכללא ולא בהסכם כתוב מול ההורים, וללא שנתנת כל תמורה להורים בגין זכות המגורים, דבר המקנה להורים את הזכות לתבוע את פינוי הנכסים שברשותם מכל צד ג' ובכלל זה גם מילדיהם.

ניתן להסיק מכך שללא קיומה של התחייבות כתובה המאפשרת לילדים לעשות שימוש במשק החקלאי ובמתקניו, לא תהינה לילדים זכויות ממשיות במשק ובכלל זה גם זכות למגורים. אולם מה קורה כאשר רק אחד ההורים מתנגד להמשך מגוריהם של הילדים בנחלה בעוד בן הזוג השני מסכים. האם אחד ההורים שהינו בעלים של מחצית הזכויות במשק, יכול לתבוע לבדו את פינוי המשק?

בעניין זה נקבעה הלכה לפני שנים רבות בפסה"ד ביאלר, כי די שאחד הבעלים המשותפים יורה על ביטול זכותו של הבן, שכן מדורם הרגיל של בני הזוג ושימושם הרגיל בו, הוא למגורי בני הזוג ולא למגורי מישהו זולתם, כל עוד אין הסכמה נמשכת של שני בני הזוג.


בע"א 304/72 ביאלר נ' ביאלר, פ"ד כז(1), 533, נקבע:

 

"הרשאת מגורים בדירה, המשותפת לשני בני - הזוג, על ידי אחד מהם לאדם אחר פוגעת גם פוגעת בחזקה ובשימוש של בן-הזוג השני. מבחינה זו, אינו שונה דינו של בן בגיר לדינו של זר. אם אחד מבני-הזוג ייפה כוחו להרשות לבן בגיר לגור בדירה המשותפת והשייכת שווה בשווה לשני בני-הזוג, שלא על דעתו של בן-הזוג השני, מותר לו גם להרשות זאת לאדם אחר. כי מה נפקא מינה לעניין זה בין בן בגיר שאין עוד חובה חוקית לספק לו דיור לבין אדם אחר? כלום יעלה על הדעת מצב כזה? אדם מוכנס לדירה חינם אין כסף על דעת השניים ללא התחייבות חוקית כל-שהיא כלפיו, וכעבור זמן אחד אינו רוצה בו עוד. כלום אפשר לכפות עליו אדם כזה רק מפני שבן-הזוג השני אומר: אהבתי את האיש (או האשה) ואיני רוצה שיעזוב (או תעזוב)?".


משמעות פסק הדין, כי גם אחד מבני הזוג, יכול לתבוע את פינויים של הילדים מבית המגורים המצוי בשטח הנחלה, למרות שבן הזוג השני מתנגד לפינוי.

מגורים ממושכים בנחלת ההורים, עשויים להצמיח טענות רבות ומגוונות מצד הילדים ביחס לזכויותיהם בבית המגורים, כמו התחייבויות, הסתמכות, חזקה וכד'.

לכן, אל תגידו: "לי זה לא יקרה", כי זה קורה במשפחות רבות וטובות אשר לא העלו בדעתם להגיע להליך פינוי כנגד הילדים. כמה שזה נשמע מוזר או לא נעים, אנו ממליצים לעגן כל זכות מגורים הנתנת לילדים, במסגרת הסכם, על מנת שהדברים יהיו ברורים לכולם, ובכך להימנע מחוסר נעימות או אי הבנות עתידיות בין הילדים להוריהם ובין הילדים עצמם.


מוטב לעשות זאת בצורה מסודרת ולהבהיר את כוונות הצדדים מבעוד מועד, ולהימנע מלהשאיר פתח לפרשנות בתי המשפט בעתיד בשאלה מה היו כוונות הצדדים, הפרשנות עשויה להפתיע אתכם!

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד