צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

האם צוואתו של בן הזוג הראשון שנפטר אינה תקפה?

שני בני זוג בעלי זכויות בנחלה חקלאית עורכים צוואה ביחס לזכויותיהם, צוואתו של מי תקבע בסופו של יום מי יירש את הזכויות בנחלה?

מקובל לחשוב שלצוואתם של שני בני הזוג מעמד מחייב כאשר לאחר פטירת אחד מבני הזוג ינתן משקל להוראותיו כיצד היה מבקש להוריש את חלקו בנחלה. בפסק דין חדש ותקדימי שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת הובאה בפני בית משפט להכרעה צוואתו של האב (הקובע כי אשתו תירש אותו ואחריה תירש ביתם) אל מול צו ירושה של האם (הקובע שלשני צאצאיה חלקים שווים בנחלה).

במשך שנים רבות גרו בני זוג בנחלה המצויה במושב עובדים, שניהם היו רשומים כחברי אגודה, עבדו במשק החקלאי והתפרנסו ממנו, כאשר הזכויות רשומות בספרי רשות מקרקעי ישראל על שמו של הבעל  בלבד.

לבני הזוג נולדו שני צאצאים בת ובן אשר נפטר בעודו צעיר לימים.  

האב ערך צוואה ובה קבע שכל זכויותיו בנחלה יועברו לרעייתו ולאחר פטירתה, יעברו הזכויות בנחלה לבתם - "יורש אחר יורש".

לאחר פטירת של האב, ניתן תוקף לצוואתו ע"י בית המשפט והזכויות בנחלה אכן עברו על שמה של רעייתו.

בניגוד לבעל, רעייתו לא ערכה צוואה, ולאחר פטירתה פנתה הבת לרמ"י בבקשה להעביר את המשק על שמה בהתאם לצוואה שכתב אביה המנוח.

ברמ"י  קיבלו את בקשתה והעבירו את הזכויות בנחלה על שמה של הבת למרות שהזכויות בנחלה כבר היו רשומות על שמה של אשתו.

כאשר נודעה העברת הזכויות לנכד (בנו של הבן שנפטר), הוא פנה להוציא צו ירושה לסבתו ואכן ניתן צו ירושה לפיו הוא (כיורש של אביו) ודודתו, זכאים לרשת את הסבתא מחצית כל אחד.

במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי שהוגשה ע"י משרדנו נטען כי:  יש לבטל את העברת הזכויות בנחלה על שמה של הדודה משום שאין להתחשב בהוראותיה של צוואת האב המנוח אשר נפטר ראשון כלל וכלל. שכן על פי הוראות הסכם המשבצת של האגודה בפטירת בן הזוג הראשון עוברות כל הזכויות לבן/בת הזוג שנותר בחיים.

הנתבעת טענה כי המשק לא היה רשום על שמה של האם המנוחה ומכיוון שהזכויות עברו אליה מכח צוואת האב יש לפעול בהתאם למה שנכתב בצוואתו ולאחר פטירת האם להעביר את הזכויות לבת.

בית המשפט קיבל את טענותינו, והורה לבטל את העברת הזכויות במשק בספרי רמ"י מהמנוחה לבת.

בית המשפט קבע כי:

"זכויות המנוח כבר רשות  במשק אינן ניתנות להעברה לאחר מותו לכל דיכפין וכאוות נפשו",  כאשר בעל זכויות במשק חקלאי מותיר אחריו בת זוג הוא לא יוכל לכפות בצוואתו מה יעשה במשק, מי שתוכל להחליט על כך הינה בת הזוג שנותרה אחרונה.

הוראות הצוואה תמיד יהיו כפופות להסכם המשבצת.

השופטת פאני גילת כהן התייחסה לטענה שהנחלה היתה רשומה רק על שמו של הבעל, וקבעה שברור הדבר שכאשר מדובר בשני בני הזוג אשר עבדו יחדיו במשק והיו חברי אגודה משך עשרות שנים הרי שלפי הלכת השיתוף בין בני זוג, זכויותיה של האשה במשק שוות לזכויותיו של הבעל גם אם הן לא רשומות פרוצדורלית ברמ"י, ולכן מחצית מהזכויות במשק היו מאז ומעולם שייכות לאשה.

לפיכך קבעה השופטת בפסק הדין, טעו ברמ"י כאשר פעלו לפי צוואתו הראשונה של הבעל המנוח והעבירו על פיה את הזכויות בנחלה לבת.

בית המשפט קובע שעם כל הצער שבדבר והרצון לכבד את רצון המת, לא ניתן לעשות זאת כאשר הדבר עומד בסתירה להוראות הסכם המשבצת של האגודה.

בית המשפט קיבל את טענתנו שלא ניתן להשתמש בצוואתו הראשונה של הבעל על מנת לקבוע למי יועברו זכויותיה של רעייתו אשר נפטרה שנים רבות אחריו ופוסק שהעברת הזכויות בנחלה שבוצעה ע"י רמ"י לבת מבוטלת, והזכויות בנחלה יחזרו ויירשמו על שמה של המנוחה.

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד