צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

הקיצוץ במכסות המים לחקלאיים - בכיה לדורות

 

בימים טרופים אלו, בהם מייחלים אנו לירידת גשמים ולבואו של החורף האמיתי המבושש לבוא, אלפי חקלאיים אשר נואשו זה מכבר מהציפיה לבואו של הגשם, ולאור התחזיות הקודרות לשנת בצורת נוספת אשר כפי הנראה עומדים אנו בפתחה, נושאים עיניהם דווקא לרשות המים ולמשרד החקלאות, כמי שעתידים לחרוץ את גורלם האישי והעסקי לשבט או לחסד.


השנים השחונות אשר פקדו אותנו, לא הותירו מקום לספק באשר לצורך לחפש דרכים אלטרנטיביות למציאת מקורות חלופיים למי הגשמים המועטים היורדים במהלך תקופת החורף בישראל.

נראה, כי ההזנחה הפושעת של הרשויות במציאת מקורות חלופיים ומשלימים למי הגשמים, דוגמת הקמת מתקני התפלה למי קולחין, והסחבת הננקטת בביצועם של פרויקטים מסוג זה משך שנים כה רבות, היא אשר הביאה את רשות המים לנקוט בצעדים קיצוניים ונואשים שתכליתם לתת מענה מיידי לטווח קצר לבעיית המחסור במים בה ניצבת מדינת ישראל, באמצעות גלגול הבעיה לפתחם של החקלאיים כמי אשר אמורים לשאת באופן בלעדי בתוצאות משבר המים.


כיום כבר ברור שרשות המים לא תעמוד ביעדים אותם הציבה הממשלה בעבר, במטרה לקדם שימוש במי קולחין לצרכים חקלאיים, ופתרון הבעיה יידחה לעוד שנים רבות.

בעוד שעפ"י החלטת הממשלה כבר בשנת 2009 היתה אמורה להתווסף כמות של 100 מליון מ"ק מי קולחין לחקלאות, הרי שהכמות שתתווסף בפועל הינה רק 25 מיליון מ"ק.

החלטת רשות המים על קיצוץ נוסף של 22% מהמים לחקלאות (100 מיליון קוב), אינה עוד קיצוץ אותו יוכלו החקלאים לקבל בהכנעה ולנסות להיחלץ ממנו באמצעות התייעלות וחיסכון.


הקיצוץ הנוסף משמעותו פגיעה אנושה באלפי משקים, תוך פגיעה ישירה במטעי הפרי, בפרדסים, בכרמים ובגידולים הרב שנתיים, שכן מלבד פגיעה בטיב ובאיכות היבול בשנה הקרובה, צמצום ההשקיה תשליך על התפתחות העצים ותביא לפגיעה ביבול בכמותו ובאיכותו בטווח הרחוק (על נזקים אלו לא ינתן פיצוי ע"י הרשויות).

כבר עתה ברור, כי הנזקים בגין הקיצוץ במכסות המים לחקלאות צפוי להתרחב ולהכות במעגלים רבים ולאו דווקא לפגוע בחקלאים עצמם.

ייבושם של מטעים בהיקפים כה גדולים בעקבות הקיצוץ, יובילו לפיטורין והעדר תעסוקה לנותני השירותים השונים במגזר החקלאי, מס' העובדים יקטן, יצומצמו עובדי בתי האריזה, בתי הקירור, היצואנים וכל מעגל העבודה התומך בחקלאים.

המשמעות של המשך הקיצוץ במים הינה מחיקת ענף החקלאות שכן החלטת שרי האוצר החקלאות והתשתיות על מתן תמיכה לחקלאים בשנת 2009 בסך 258 מיליון ₪ הינה פיצוי חלקי בלבד וגם אם ינתן פיצוי הולם לחקלאים על הקיצוץ במים השפירים, הרי שהפיצוי לא ישמש תחליף לנזקים הבלתי הפיכים במשקים החקלאיים.


העמסת הקיצוץ במים על כתפיהם של החקלאיים, הינה פתרון קל ונוח ע"י מקבלי ההחלטות שכן ענף החקלאות נתפס כגורם יצור ערכאי ומיושן שאינו תואם את תחומי הייצור במאה ה-21 ובשל כך - כמקור ממנו ניתן לקצץ לפני הפגיעה בתעריפי המים למגזרים אחרים.


אומנם בישראל הוכיחו החקלאים באופן פרדוקסלי, כי בד בבד עם הקיטון באספקת המים גדל היקף הייצור החקלאי, אך נראה, כי הפעם הניסיון להמשיך ולצמצם במזונותיו של הסוס על מנת שילמד להסתפק ולהסתדר במזון מועט, יביאו למותו הוודאי של הסוס, ולקריסתם הכלכלית של משפחות חקלאיות רבות אשר לא ישובו עוד לפעילות חקלאית ויביאו לפגיעה בכושר הייצור של כלל המשק.

 

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד