צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

הסמכות לדון בזכאות בנים ממשיכים לקבלת נחלה במושב

 

בעבר הרחוק, הביקוש בקרב כלל האוכלוסיה להצטרף כחברים לאגודות שיתופיות, להתגורר במושבים, ולנהל אורח חיים חקלאי, במיוחד בתקופות בהם היו המושבים שקועים בחובות כבדים, היה נמוך. במרבית המושבים לא חל שינוי במצבת חברי האגודה במשך תקופה ארוכה, דבר אשר הביא הלכה למעשה לקיפאון מסוים במס' חברי האגודה ובהרכב האוכלוסייה, והיה חשש, כי ברבות השנים עם הזדקנות אוכלוסיית החברים, והעדר גידול בהרכבה, תדעך האגודה ותחדל מלהתקיים במבנה הארגוני הקיים. מציאות זו, הביאה לחיפוש דרכים אלטרנטיביות לפיתוח והרחבת המושב, מתוך מגמה לגרום להתפתחות עתידית של המושב.

 

באגודות רבות בהן חשבו על פתרונות כיצד להביא להרחבת האגודה והמושב ולהחייאת פעילות האגודה, הגו פתרון יצירתי אשר אמור היה לענות הן על הצורך להרחיב את מס' המתיישבים והן על הצורך לדאוג לעתידם הכלכלי של צאצאי החברים.

 

וכך, במספר רב של אגודות שיתופיות התקבלה החלטה, לפיה האגודה תאפשר לקלוט בנים של חברי אגודה אשר ירצו להישאר במושב ולבנות בו את ביתם, באופן בו תוקצה לבנים הממשיכים נחלה פנויה במסגרת הנחלות הפניות הקיימות באגודה, עד לתקן מכסת הנחלות שאושרה ע"י מינהל מקרקעי ישראל בכל מושב.

 

בכל אגודה ואגודה נקבעו הוראות ספציפיות באשר לדרך ואופן הקצאת הנחלות ומה הם הקריטריונים להקצאת הנחלות לבנים הממשיכים. בחלק מהאגודות נשארה ההחלטה כהתחייבות גורפת לכל בני חברי האגודה, ובחלק מהאגודות הוגדרו קריטריונים נוספים המקנים את הזכאות לקבלת הנחלה  לבנים הממשיכים.

 

במהלך השנים כאשר חל גידול בביקוש לנדל"ן במושבים, במיוחד מצד בני המקום, עלתה השאלה מה הם הקריטריונים הנוספים שיש להציב בפני הבנים הממשיכים, כדי לקבוע מי יהיו אותם הבנים אשר יהיו זכאים לאייש את הנחלות הפנויות?

הצבת הקריטריונים לקבלת הנחלה הפנויה ע"י ועד האגודה, נעשתה בכל מושב ומושב באופן שונה. מועד קבלה לחברות באגודה, מועד קליטה בספרי הסוכנות היהודית, אבחנה בין חברי אגודה (דור מייסדים וחברים שנקלטו בשלב מאוחר), סדר הרישום הכרונולוגי לקבלת הנחלות, הסדרת חובות החברים לאגודה, הקמת תא משפחתי חדש כתנאי להקצאת הנחלה וכד'.

הצבתם של קריטריונים אלו, הביאה ליריבויות וסכסוכים בין החברים לבין עצמם ובין החברים לאגודה, סכסוכים אשר נדונו במרביתם במסגרת הליכי בוררות שהתקיימו בתנועות המושבים השונות, בפני רשם האגודות השיתופיות ובפני גופים אליהם הופנו הצדדים, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

 

לאחרונה, הונחה בפני בית המשפט השלום בבאר שבע שאלת הסמכות לדון בסכסוך שבין בנם של חברי אגודה אשר טוען, כי הינו זכאי לקבלת נחלה פנויה (במסגרת נחלת בנים ממשיכים, בהתאם להחלטת האסיפה הכללית בה התקבלה בעבר הצעה גורפת לקליטת בנים ממשיכים עד גבול מסויים שנקבע בהחלטה .

 

לטענת בנם של חברי האגודה - הסמכות לדון בבקשה זו מסורה לבית משפט השלום, מאחר ולא מבוקש סעד הצהרתי בלבד אלא נגזר ממנו סעד אופרטיבי - חיוב האגודה להעניק לבנם של החברים זכות בקרקע בדרך של הקצאת נחלה במושב, ומכיוון שעסקינן בזכויות חזקה ושימוש במקרקעין, זכות של בר רשות ולא בעלות. כמו כן, התובע אינו חבר אגודה ובקשתו הינה מכוח זכותו האישית ועל כן לא ניתן להעביר את התביעה להליך בוררות.


לטענת האגודה - הסמכות לדון בבקשה זו צריכה להתברר במסגרת הליכי בוררות, בהתאם לסעיף 149 לתקנון האגודה שכותרתו ישוב סכסוכים "כל הסכססוכים הנובעים מעסקי האגודה בין חברים או בין חברים לשעבר או בין מי שתובע מכוח חבר מצד אחד ובין האגודה... חייבים ליישבם על ידי בוררות באחת הדרכים הבאות לפי בחירת התובע...".

 

בית המשפט הכריע, כי כאשר עולה שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט היא צריכה להיבחן בהתאם לסעד המבוקש בכתב התביעה.

בעניינו התבקש בית המשפט לקבוע, כי האגודה פעלה בחוסר סמכות ובחוסר שוויון כאשר סירבה להקצות למבקש נחלה במושב במסגרת נחלת בנים ממשיכים.

  

סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מגדיר את גבול סמכותו של בית משפט השלום:

 

"(א) בית משפט שלום ידון באלה : ...

 

(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

 

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה ; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;"

 

בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 8.3.10, כי הסמכות לדון במחלוקת בין האגודה לבנים הממשיכים, נתונה לבית המשפט ולא תתברר במסגרת הליכי בוררות שכן מדובר בזכות לקבלת נחלה במושב במעמד של "בר רשות" ואין מבוקש להצהיר על זכות בעלות או זכות חכירה לדורות. לפיכך, הזכות הינה זכות חוזית לקבלת נחלה כבר רשות, והסמכות העניינית נקבעת לפי שוויה של התביעה.


כמן כן, האגודה אינה טוענת, כי ההתובע נתן את הסכמתו ליישוב הסכסוך בדרך של בוררות. מכאן, שמדובר בטענותיו של צד זר לחוזה שטרם התקבל כחבר באגודה וטרם קיבל על עצמו את הזכויות והחובות המנויות בו. בנוסף, כפי שצויין לעיל, קיים חוסר בהירות באשר לבעל הזכות מי הוא הנהנב מהחלטת האגודה בעבר (חברי האגודה או בניהם של חברי האגודה), ומכאן שלא ניתן לקבוע בשלב זה, כי הבן "תובע מכח חבר", כאמור בתקנון.


על כן, מגיע בית המשפט למסקנה, כי תניית הבוררות אינה חלה על בנם של חברי האגודה, ולבית משפט הסמכות לדון בתובענה על פי שוויה מכוח הוראת ס' 51 (א) (2) לחוק.

 

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד