צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

מינוי בן ממשיך בנחלה שלא במסגרת הסכם משולש

 

השימוש הרווח במונח "מינוי בן ממשיך" במושבים, טומן בחובו הבדלים רבים באשר לסוג המינוי, טיבו של המינוי ותוקף המינוי, כאשר פעמים רבות נעשה המינוי ע"י צדדים שונים ולא בהתאם להוראות ההסכם החל באגודה, דבר העשוי להביא להטעיית המתיישבים ובני משפחתם הסבורים, כי פעלו למינויו של בן ממשיך במשק כפי הנדרש, כאשר בפועל אין למינוי כל תוקף משפטי מחייב.


בפני בית המשפט הובא מקרה בו בנם של הורים מנוחים בנה בהסכמת הוריו בשנות ה- 90 המוקדמות מבנה נוסף במשק, בו התגורר יחד עם ילדיו. ההורים ערכו צוואה הדדית בה ציוו כי בנם (הנתבע), יהא זכאי לגור במבנה הנוסף שבנה, ובלבד שניתן יהיה לפצל את רישום הנחלה כך שהמבנה הנוסף ישמש יחידה נפרדת ברישומי מנהל מקרקעי ישראל.
עוד ציוו ההורים בצוואתם, כי במידה ולא ניתן יהא לבצע פיצול הרישום, יימכר המשק ומהתמורה ישולם לבנם סכום השווה לעלות בניית המבנה הנוסף.

כיום, מבקש הבן הנתבע, כי יכירו בו כ-"בן ממשיך" שכן הוא מונה ככזה לטענתו כבר בשנת 1991 (יצוין, כי רישום הבן הממשיך בוצע רק בספרי האגודה, הואיל והמושב אינו נמצא עוד בטיפול הסוכנות היהודית ובמנהל מקרקעי ישראל לא נערך כל רישום). לפיכך, סבר הבן, כי זכאי הוא לזכויות במשק כולו וללא קשר לכתוב בצוואת ההורים.

השאלה שעמדה בבסיס המחלוקת היתה, האם מונה הנתבע כדין כבן ממשיך ע"י אביו המנוח?


בית המשפט בחן את הסכם המשבצת התקף והביא את סעיף 19 ג', לחוזה הדו צדדי בין האגודה לממ"י, הקובע במפורש, כי הזכויות במשק אינן מהוות חלק מעיזבונו של חבר האגודה, סעיף המסדיר מנגנון מיוחד להעברת הזכויות לאחר פטירת חבר האגודה, לרבות האפשרות להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות (סעיף קטן 4).

מנגנון זה אינו כולל בחובו אפשרות להעביר את הזכויות במשק החקלאי בדרך של מינוי בן ממשיך ומכאן, מסיק בית המשפט, כי אין כל נפקות למינוי כזה ביחס לשאלת עבירות הזכויות לאחר פטירת המתיישב.


סעיף 19 ג' (4) לחוזה הדו צדדי קובע במפורש, כי כל אחד מיחידי בני הזוג שהינו חבר האגודה, זכאי להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק לאחר מותו. ולכן משעה שנאמר "להורות בצוואה", מכלל הן יש ללמוד לאו, ולפיכך כל דרך אחרת, לרבות מינוי בן ממשיך אינה רלוונטית לצורך העברת הזכויות במשק לאחר פטירת חבר האגודה.

כך, גם בסעיף 19 ג' (7), בהסכם המשבצת, לפיו במידה וניתנו אישור או התחייבות בכתב של הסוכנות לחבר האגודה באשר למסירת הזכויות במשק לאחד מילדיו (קרי מינוי בן ממשיך), כי אז תעמוד התחייבות זו בתוקף בעת פטירת המתיישב.


אפשרות זו לאישור מינוי בן ממשיך ע"י הסוכנות חלה רק על התחייבויות שניתנו לפני החתימה על ההסכם הדו צדדי, וממועד זה ואילך יחולו סעיפים 19 ג' (2)-(6) להסכם, כאשר הדרך היחידה לפיה יכול חבר אגודה להורות למי יעברו הזכויות במשק לאחר מותו, הינה רק במסגרת צוואה - סעיף 19 ג' (4).


במקרה עסקינן, מכיוון שלא ניתנה התחייבות הסוכנות היהודית בדבר מינוי הנתבע כבן ממשיך, והמינוי נעשה ע"י האב במועד שבו החוזה הדו צדדי חל, ללא מעורבות הסוכנות וללא שהייתה כל התחייבות של הסוכנות למינוי הנתבע כבן ממשיך, לכן אין כל תכולה לסעיף 19 ג' (7), ואין התייחסות לרישום בן ממשיך בספרי האגודה .

אומנם, הוראות תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג – 1973 (להלן:"התקנות") שכותרתה "הגדרות" קובעת כי בן ממשיך הינו :

"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."


אולם, תקנות אלה רלוונטיות רק ביחס לחברות באגודה השיתופית ואינן עוסקות במישור העברת הזכות הקניינית במשק שכן לצורך כך נדרש מקור חיצוני נוסף. התקנות אינן יוצרות את זכויותיו של "הבן הממשיך" ואינן יוצרות העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך", בלעדי מסמכים והסכמים נפרדים, שיש בכוחם להעניק את הזכויות.

מה עוד, שהראיה היחידה לטענה, כי הבן מונה כ-"בן ממשיך" הינה רישום בפנקסי האגודה. רישום שהינו תנאי הכרחי אך לא מספיק, שכן עדיין על הנתבע להציג פרוטוקול הועד והאסיפה הכללית המאשרים המינוי וכן התחייבות/מסמך בכתב מהמנוחים.

נוכח האמור לעיל, מצא בית המשפט, כי לא עלה בידי הבן להוכיח, כי מונה כ-"בן ממשיך" ע"י אביו המנוח, ולפיכך גם מסיבה זו אין להכיר בו כ-"בן ממשיך" וכל שיש בידי הבן הוא לנסות לפצל את המבנה שנבנה על ידו בשטח המשק.


ברבים מהמושבים בארץ, בהם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, כבר אינה צד להסכם המשבצת, ממשיכים להתקיים הליכים למינוי בן ממשיך, כאשר כוונת הצדדים הינה להחיל את תוקף המינוי שהיה קיים בעבר, במסגרת החוזה המשולש גם על החוזה הנוכחי – ההסכם הדו צדדי, כוונה שלא עולה בקנה אחד עם רוח פסיקת בתי המשפט, אשר אינה רואה בכך אפשרות להעברת זכויות קנייניות במשק חקלאי.


על כן, יש ליתן על כך את הדעת בטרם עריכת הסכמים בתוך המשפחה ומתן התחייבויות בין הצדדים המוכתרות במילים השגורות בפי כל - "מינוי בן ממשיך", שכן הדבר עשוי להיות חסר תוקף ובלתי מחייב.

 

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד