צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

ידועים בציבור - זכויותיהם במשק חקלאי

מוסד הידועים בציבור, אינו עוד תופעה שולית בקרב החברה בישראל, כיום חלק מבעלי הנחלות מקיימים מערכת יחסים זוגית אשר אינה קושרת בין בני הזוג למוסד הנישואין הממסדי והדתי, ולמעשה עצם קיומה של מערכת היחסים המשותפת, היא היא שמגדירה את צורת הקשר בין בני הזוג.


קיומה של מערכת יחסים זוגית המכונה "ידועים בציבור", מתקיימת במגזר המושבים בשני אופנים:

  1. קשר זוגי בראשית התהוותו בין שני בני זוג בתחילת חייהם כאשר לאחד הצדדים קיימות זכויות בנחלה.
  2. הקמת תא משפחתי חדש בפרק ב' של החיים לאחר פטירתו של אחד מבעלי הזכויות בנחלה - נישואין שניים.

במסגרת מאמר זה נעסוק בזכויותיהם של הידועים בציבור בפרק השני לחייהם.

הרצון להמשיך בחיי זוגיות גם לאחר פטירת בן הזוג, אינה עוד נחלתם של אנשים צעירים, ההחלטה לבנות מערכות יחסים חדשות לאחר פטירת אחד מבני הזוג, הופכת למקובלת ורווחת גם בגיל מתקדם, בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, גם כשאין המדובר בנישואים רישמיים אלא בקיומם של מערכות חיים משותפות וניהול משק בית משותף בלבד, דוגמת מוסד המכונה "ידועים בציבור".


המעבר למערכת יחסים מעין זו מעוררת מס' שאלות ביחס לזכויות בנחלה:

מה הדין כאשר בן/ת הזוג אשר נותר בחיים ואליו הועברו כל הזכויות במשק החקלאי, מקיים מערכת יחסים חדשה עם בן זוג חדש? מה יקרה לזכויות במשק החקלאי לאחר פטירת בעל הזכויות? האם בן/ת הזוג החדש יירש את כל הזכויות במשק? האם הילדים מהנישואים הראשוניים עשויים למצוא עצמם חסרי כל ירושה בעקבות הצטרפותו של בן/ת הזוג החדש למשפחה?


הסכמי המשבצת הקיימים כיום במושבים (בין אם מדובר בהסכם דו צדדי ובין אם המדובר בהסכם משולש), מכתיבים את דרך העברת/הורשת הזכויות במשק החקלאי, כאשר בכל סוג של הסכם משבצת, קיימת הוראה ברורה, לפיה במותו של אחד מבני הזוג, עוברות מלוא הזכויות במשק לבן/בת הזוג שנותר.


מערכת הסכמי המשבצת במושבים, אינה עורכת הבחנה אם המדובר בנישואים ראשוניים או בנישואים שניים ולמעשה גם לאחר פטירת בן/ת הזוג, מלוא הזכויות יועברו בראש ובראשונה לבן/ת הזוג שנותר/ה בחיים, בדיוק כפי שנעשה לאחר פטירתו של בעל הזכויות הראשון במשק.


כאשר נערכים נישואים שניים בין בני הזוג, המודעות להפרדת הרכוש ועריכת הסכם ממון בינהם מצויה ושכיחה, ובדרך כלל מתבקשת על ידי בעל הזכויות במשק החקלאי, אשר מבקש להבטיח את הורשת המשק החקלאי לילדיו מהנישואים הראשוניים, אולם מה היחס לבן/ת זוג שאינו/ה נשוי, כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים חלקית של שיתוף וכאשר מערכת היחסים אינה ממוסדת ברישום הנישואים?


כיום רואה בית המשפט את הידועים בציבור כסוג של תחליף למוסד הנישואין:

"החיים כידועים בציבור אינם נתפסים כדחייה כוללת של מוסד הנישואין אלא כסוג מסוים של זוגיות חילונית או נישואין חילוניים למי שאינו יכול או אינו רוצה להינשא בנישואין דתיים"


המחוקק עצמו מכיר במעמדם המשפטי של ה"ידועים בציבור" לעניין ירושה על פי דין כפי שנכתב בסעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 :

"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת האחד ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה".


התנאים להכרה בזכות הירושה של ידועים בציבור הינם קיומם של חיי משפחה, וניהול משק בית משותף כנהוג בין בני זוג נשואים. בעוד שבעבר, נדרשה תקופה ארוכה בה ניהלו בני הזוג משק בית משותף, על מנת שיכירו בהם כידועים בציבור,

כיום למעשה, די להראות כוונה לקיומה של מערכת יחסים אישיים כמו שהיו בקרב בני זוג נשואים. לא קיימת בחוק התייחסות למשך התקופה המינימלית לקיום יחסים של ידועים בציבור, והדבר מותיר פתח נרחב להגדרה זו בהתאם לנסיבות.


פסיקת בתי המשפט הרחיבה את הפרשנות שנתנה לסעיף 55 לחוק הירושה, והכירה בזכות הירושה של ידועים בציבור מאותו מין וזאת למרות שהסעיף מתייחס לאיש ואשה.


ראוי לציין, כי בעלי זכויות בנחלה, המחליטים להכניס לחייהם בן/ת זוג חדש/ה ואשר אינם מעוניינים, כי זכויותיהם יועברו לאחר פטירתם לבן הזוג החדש/ה, יידאגו לעגן את זכויותיהם בנחלה בהסכם משפטי מתאים, דוגמת הסכם ממון, ויינקטו בצעדים המשפטיים המתבקשים לשמירה על זכויותיהם בנחלה, באופן בו לא ימצאו עצמם ילדיהם של בעלי הזכויות בנחלה חסרי כל, בעוד מלוא הזכויות עוברות לבן הזוג החדש.

 

עבור לתוכן העמוד