צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

התערבות בית משפט בחוות דעת שמאי על זכויות במשק חקלאי

 

לא אחת, נדרש בית המשפט בתיקים שעניינם ירושת המשק החקלאי, למנות שמאי מטעמו, על מנת שיעריך את שווי הנכסים וכלל הזכויות הקיימות במשק.


ביום 2.4.09, ניתנה החלטתו של כבוד השופט טפרברג דניאל בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה לפסילת חוות דעת שמאי שמונה ע"י בית המשפט, ולמינויו של שמאי חדש תחתיו, ולפיה קיבל בית המשפט את הבקשה ואכן מונה שמאי נוסף לעריכת חוות דעת שמאית במשק.

 

המדובר בהחלטה מפורטת ומבוססת כדבעי, שתכליתה להרחיב את האפשרות הקיימת בדין לפסילת עד מומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים או מטעם בית המשפט, וזאת גם בנסיבות שאינן קיצוניות.

תמצית פסק הדין בקצירת האומר:

המדובר בשני אחים אשר קיימו הליכים משפטיים ביניהם באשר לעיזבון המשק החקלאי שהותיר אביהם, במסגרתו הושג הסכם, לפיו המבקש ירשם כבעל הזכויות במשק והוא יפצה ב- 50,000$ על החלק במשק וכן יפצה בתשלום נוסף בגין שווי הלולים במשק, כפי שאלו יוערכו ע"י שמאי.


בהתאם להערכת השמאי, הוערך שווי הלולים ב- 835,000 ₪. המבקש מצידו ביקש לפסול את חוות הדעת שכן לדעתו חוות הדעת היתה מוגזמת וללא שהתחשבה במכלול שיקולים אחרים אותם היה חייב השמאי להביא במסגרת עריכת חוות הדעת.

בית המשפט קיבל את הבקשה, וזאת למרות שעל פי הפסיקה עילות התערבות בחוות דעת מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש מצומצמות למקרים חריגים, בהם פעל השמאי בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום לב, במרמה וכד'.


בית המשפט קבע, כי: "קיימת אי נוחות מהאופן בו נערכה השומה", בהתבססו בין היתר על העובדות הבאות:

-   בחקירתו של השמאי הודה הוא שבעת עריכת חוות הדעת הסתמך הוא על הצעות שנמסרו ע"י המשיב.


-   בהסכם בין הצדדים נקבע, כי בעת ביקורו של השמאי במשק יהיו נוכחים שני הצדדים וב"כ, ובפועל נכח רק צד אחד, דבר שהביא

    למשבר אמון, בין השמאי לבין אחד הצדדים.

-   קיימת אי סבירות בחוו"ד בין שווי המשק הבסיסי (1,000,000 ₪), לבין שווי הלולים (835,000 ₪).

-  השמאי לא התייחס לעובדת היותם של בעלי הזכויות "ברי רשות" בקרקע, העדר היתרי בניה, פחת.

 

בית המשפט החליט, כי בנסיבות המקרה אכן אין לקבל את חוות הדעת כפי שהוגשה ולהסתמך עליה, לצורך קביעת שווי הלולים, וכי יש להורות על מינויו של שמאי נוסף שיגיש חוות דעת שמאית חדשה בנוגע לשווי הלולים, וזאת מבלי לפסול את חוות דעתו של השמאי הראשון.

 

בהחלטה זו, הרחיב והגמיש בית המשפט את יכולתם של צדדים לתקוף חוות דעת המוגשת ע"י עד מומחה דוגמת שמאי, הגם שזה מונה ע"י בית המשפט, ולמעשה איפשר את התערבותו של בית המשפט, גם כשאין המדובר במקרים חריגים וקיצוניים, בהם פעל השמאי.

 

 

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד