צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

העונש על שימוש חורג בקרקע חקלאית רק לאחר מיתה

 

 

בפסק דין ייחודי ותקדימי אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות, ע"י כבוד השופט הרן פינשטין, בעניין תביעתו של מינהל מקרקעי ישראל (להלן:"המינהל"), כנגד חקלאים ממושב חגור, בגין שימוש חורג בקרקע חקלאית, קיבל בית המשפט את תביעת המינהל במלואה, אך קבע, כי פסק הדין ייכנס לתוקף רק 60 יום לאחר מועד פטירתם של הנתבעים.

 

ראשיתה של התביעות בשנת 2003 כנגד 6 חקלאים ממושב חגור אשר עשו שימוש חורג במקרקעין שבחזקתם, בנו במקרקעין, השכירו שטחים ומבנים חקלאיים לצדדים שלישיים לצורכי מחיתם, וזאת ללא קבלת הסכמת המינהל, בהיותו של המינהל מנהל ואחראי כלפי המדינה לגבי המקרעין במושב חגור.

 

בית המשפט קובע, כי:

 

"תביעת המינהל צודקת אך בלתי מוצדקת" (ובכך מניח בית המשפט את היסודות לפסק דין יצירתי אשר יוצק פרשנות חדשה להסכמי המשבצת הנחתמים בין המושב למינהל), שכן לדעת בית המשפט אין המדובר בעבריינים "לשמהּ", אלא בחקלאים מבוגרים מאוד אשר אין באפשרותם להתמיד בעבודה חקלאית, ודוחק-השעה וחוסר אפשרות אובייקטיבית להתפרנס, הוא שהביאם להשכרת שטחיהם לצדדים שלישיים לצורך מחייה מנימלית מדמי השכירות.


במסגרת פסק הדין נסמך בית המשפט בין היתר על אסמכתא חריגה ובלתי שכיחה בפסקי הדין הניתנים במחוזותינו - על ריאיון שנערך ביום 28/9/2008, עם ראש המינהל הנוכחי, מר ירון ביבי, בטור "כלכליסט" של עיתון "ידיעות אחרונות", ובו צוטט ראש המינהל:

"ברגע שבנו על הקרקע, אנחנו לא צריכים להמשיך ולנהל אותה עד קץ הדורות. אנחנו צריכים לדאוג שקיבלנו עבור הקרקע מחיר ראוי ושאנחנו לא מחלקים מתנות. אנחנו לא צריכים להמשיך ולנהל את חיי היום יום של המשתכן".


כבוד השופט הרן קובע, כי אכן נפל דבר בפרשנות המשפטית של חוזי המשבצת ובמעמדם של חברי מושב, ואין עוד להסתפק בפרשנות המילולית של החוזים שבין האגודות לבין מינהל מקרקעי ישראל, וכי תכליתם של החוזים, לאור משמעותם "המשתנה על נסיבות הזמן והמקום" מחייבת קביעה חדשה ושונה לפרשנות המסמכים הנ"ל, וליציקת תוכן שונה למעמדם של חברי מושב חגור, ומושבים אחרים.


מתן פרשנותו השונה של בית המשפט למעמדם של החקלאים בקרקע, בניגוד לפרשנות הקלאסית של הסכמי המשבצת, מלמדת על שינוי מגמה והבנה, כי מעמדם של החקלאים חברי האגודה אינו יכול להתפרש באופן דווקני על פי ההסכמים הקיימים והנחתמים כיום בין האגודה למינהל.


וכך, למרות שהתובע – המינהל, הוכיח את השימוש החורג שעשו הנתבעים במקרקעין, מעדיף בית המשפט להכיר דה פקטו בנסיבות המיוחדות שהביאו את החקלאיים להפר את חיוביהם החוזיים בהסכם המשבצת כלפי המינהל ולקבוע באחרית פסק הדין, כי הנתבעים – החקלאיים, יחדלו מכל שימוש חורג שנעשה על ידם במקרקעין, לרבות הריסת המבנים שנבנו במקרקעין ללא היתר, אולם לאור הנסיבות המיוחדות, פסק הדין ייכנס לתוקף רק בחלוף 60 יום לאחר פטירתם של הנתבעים...


נקווה, כי פסיקה זו, הגם שניתנה כנגד החקלאים, היא אכן סנונית ראשונה, המבשרת על שינוי במדיניות ובגישת בתי המשפט ביחס לאופן בו נתפסים מעשיהם של חקלאיים בקרקע המוגדרים כשימוש חורג ופרשנותם של בתי המשפט לתכליתו העדכנית של הסכם המשבצת הנוהג במושבים.

 

 

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד