צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

העברת חלק מהזכויות בנחלה במתנה נוגדת את חוק הירושה

חלק ניכר מהעסקאות במשקים חקלאיים הנערכות במגזר החקלאי, הינן עסקאות העברה ללא תמורה של המשק החקלאי מההורים למי מילדיהם.

הורים רבים מעדיפים בעודם בחיים להעביר את הזכויות במשק לאחד הילדים, ובכך ליצור סוג של וודאות ביחס לחלוקת נכסיהם כבר בעודם בחיים.

בשל העובדה שבמרבית המקרים, אין בדעתם של ההורים לעזוב את המשק ולעבור להתגור במקום אחר מחוץ למושב, והמשק החקלאי הינו החלק העיקרי מנכסיהם של ההורים, אין הם מעוניינים להישאר תלויים וסמוכים על רצונם הטוב של ילדיהם ובני/בנות זוגם ולכן, הם מבקשים או מתנים את העברת הזכויות במתנה במשק, בקבלת התחייבות מהבן/בת מקבל/ת המתנה, במסגרת הסכם, לפיו יתאפשר להם - ההורים, להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר במשק עד אחרית ימיהם ובמסגרת זו קבלת התחייבויות והתניות נוספות כאלו ואחרות על אופן השימוש במשק ובזכויותיו.


עריכת הסכמים מעין אלו, בצורה ובאופן שאינם תואמים את הוראות החוק והפסיקה העדכנית בדיני מושבים, עלולה להביא לבטלות ההסכמים והמתנות שהוענקו ע"י ההורים במהלך חייהם של ההורים לילדיהם, ע"י בתי המשפט, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות המס.


סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע, כי – הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו במהלך חייו של אותו אדם – בטלים.


סעיף 8 (ב) לחוק הירושה
 קובע, כי – מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה על פי הוראות חוק הירושה.


יש לשים לב, כי בחלק ניכר מההסכמים הנערכים בין הצדדים, אומנם מועברות הזכויות מבחינה פורמאלית ונרשמות על שמו של מקבל המתנה, אולם זכויות אלו מוגבלות ומצומצמות ואינן מאפשרות למקבל המתנה לעשות במשק כרצונו כמנהג בעלים, והוא כפוף להתחייבויותיו במסגרת ההסכם שנחתם עם הוריו.


אנו נתקלים בלקוחות רבים שערכו הסכמים מעין אלו עם הוריהם, אשר לפיהם למעט
העברת הזכויות בספרי רשות מקרקעי ישראל ושינוי שמו של בעל הזכויות במשק החקלאי לשמו של מקבל המתנה, הזכויות המהותיות במשק נותרות בידי ההורים עד אחרית ימיהם.


ההורים הם אלו שממשיכים להתגורר בבית המגורים בנחלה, הם אלו שממשיכים לקבל את ההכנסות מהאגודה השיתופית, והם אלו שמקבלים את ההכנסות ממקורות הכנסה אחרים המצויים במשק. בחלק מהמקרים אף חלות הגבלות על מקבל המתנה אשר מונעות ממנו לפעול במשק כראות עיניו, הוא אינו יכול לשעבדו ו/או למכור את הזכויות בו.

משמעות הדבר - העברת הזכויות אותן התיימרו ההורים להעביר בהסכם המתנה לבנם לא תחשב כמתנה אמיתית והיכולת לתקוף את העברת המתנה תגדל. 


במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים וככזה שנגמר במהלך חייהם של ההורים. בית המשפט עשוי לראות בהסכם כמתנה עתידית שתושלם רק לאחר פטירת נותני המתנה, דבר הנוגד את הוראת סעיף 8 (ב) לחוק הירושה.


אנו ממליצים לאלו מכם הבוחרים לבצע עסקת העברה ללא תמורה למי מילדיהם, לערוך את ההסכמים באופן נכון וחוקי, על מנת שיהיו תקפים גם בעתיד, השלמת העברת הזכויות ורישומן על שמו של מקבל המתנה בספרי רשות מקרקעי ישראל, אינה בטוחה לכך שהעסקה אכן תוכר כעסקה תקפה שכן כאשר מועברות זכויות בעלות במשק חקלאי לשמו של מקבל המתנה, אבל עיקר הזכויות המהותיות נשארות אצל הנותן והן יועברו במלואן רק לאחר פטירת הנותן, משמעות הדבר היא שמדובר במתנה שתוקנה למקבל רק לאחר פטירה ולכן העברה כזו – בטלה!

 

לקריאת סעיף 8 לחוק הירושה

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד